hiburim - הגדלת רווחים באמצעות טפוח בריאות עובדים
ג'ון ג'יקובס - מרצה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון  
 
   
 

 הגדלת רווחים באמצעות טפוח בריאות עובדים

אם גם אתם מחפשים דרכים לצמצם עלויות לארגון ואתם גם מאמינים שאנשים מוציאים את המיטב מעצמם בסביבה בריאה רגשית ופיזית הגעתם למקום הנכון.

בתנאי שוק תחרותיים וקשים כמו שאנחנו רואים בשנים האחרונות, שחברות נלחמות על הלחם והחמאה, העיסוק באורחות חיים בריאות במקום העבודה נראה כמו צרות של עשירים במקרה הטוב, או במקרה הפחות טוב- מנותק מהמציאות.

מה אם יכולתי להראות לכם שקידום אורחות חיים בריאות במקום העבודה לא רק  משפר את בריאות העובדים אלא גם מצמצם עלויות באופן משמעותי ומניב תשואה מרשימה?

מתי לאחרונה שאלתם את עצמיכם כמה מהשאלות הבאות:

  • כמה מוציאה החברה בה אתם עובדים על הוצאות בריאות חודשיות?
  • כמה ימי עבודה אבדו ב 3 החודשים האחרונים כתוצאה מבעיות בריאות של עובדים?
  • כמה ימי עבודה אבדו לחברה כתוצאה מסטרס ב 3 החודשים האחרונים?
  • מה עלות אבדן ימי העבודה של החברה ב 3 החודשים האחרונים?
  • מה עלות אבדן התפוקה כתוצאה מסטרס ותפקוד אישי בינוני?
  • מה ניתן לעשות כדי לחסוך עלויות אלה?
כמה נתונים מעניינים
  • עפ"י סקר התפוקה האמריקאי (APA) אשר פורסם במכון הבריאות הלאומי היוקרתי Pubmed, עלות מעבידים בגין אבדן תפוקה תלוי בריאות בשנת 2003 היה 225.8 ביליון דולר.
  • עפ"י מכון גאלופ, עלות אבדן ימי עבודה בגין בעיות בריאות היתה 153 ביליון דולר בשנת 2011.
  • עלות אבדן ימי עבודה בגין טיפול בבני משפחה חולים 25.2 ביליון דולר בשנת 2011.
  • 86% מכלל העובדים בשוק האמריקאי סובלים מעודף משקל ולפחות מחלה כרונית אחת.
משרד העבודה האמריקאי, איגוד הפסיכולוגים האמריקאי המכון הלאומי לסטרס וגופים רבים נוספים מציגים נתונים הקושרים קשר ישיר בין בריאות לתפוקה, בטיחות, שימור עובדים וחוסן ארגוני.

בעשורים האחרונים יותר ויותר ארגונים מטמיעים תכניות לקידום אורחות חיים בריאות כי הן מבינות שזו אחת ההשקעות הכדאיות ביותר בראיה ארגונית ארוכת טווח. תהליך זה הואץ עם הטמעת הנורמה של אחריות תאגידית הכוללת בסעיפיה גם פתוח הון אנושי וקידום אורחות חיים בריאות.

מחקרים מראים כדאיות כלכלית חד משמעית. כל דולר שמושקע בתכניות בריאות מניב רווח של 6 דולר בממוצע לארגון.

כמה דוגמאות מהעולם

1.חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון חסכה 250 מיליון דולר במשך 6 שנים באמצעות תכניות קידום בריאות. התשואה על כל דולר שהושקע: 2.71$
מספר המעשנים ירד ב 66% , מספר הסובלים מלחץ דם גבוה ירד ב 50% ומספר העובדים שעושים פעילות גופנית עלה ב 50%.

2.חברה ברשימת ה Fortune 50 חסכה 13 מיליון דולר בשנה אחת באמצעות סדנאות הורים אחרי שגילתה שההוצאות הרפואיות של עובדים ובני משפחותיהם עלו ב 30% על רקע קשיים בגידול ילדים.

3.חברת Chevron הניבה תשואה של 6.42$ במשך 2.5 שנים באמצעות הערכת סיכוני בריאות, ניוזלטר, ייעוץ אישיים וסדנאות וימי בריאות.


3 התחומים המרכזיים הנוגעים לבריאות במקום העבודה

1. תזונה: דו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי משנת 2007  מראה שלתזונה השפעה ישירה על תפוקה, בטיחות, מצב רוח ובריאות ארוכת טווח.

2. פעילות גופנית: לפעילות גופנית השפעה ישירה על מגוון פרמטרים של בריאות ביניהם לחץ דם, רמת הסוכר, רמות כולסטרול, חיזוק מערכת החיסון, שמירה על משקל תקין ועוד.
המרכז האמריקאי לבקרה ומניעת מחלות ממליץ על 150 דק פעילות גופנית בשבוע, שהם כ 20 דק ביום.

3. סטרס: במאה ה-21 סטרס הינו גורם מספר 1 של רוב בעיות הבריאות וקשור קשר ישיר לאבדן תפוקה ובטיחות. מקורות של סטרס במקום העבודה מגוונים: תרבות עבודה, סגנון ניהול, מערכות יחסים במקום העבודה, איזון בית/עבודה ותנאי סביבת עבודה.

החדשות הטובות הן שבאמצעות תכניות בריאות ארגוניות, ניתן לשפר את התוצאות בכל שלושת התחומים האלה וע"י כך לחסוך לארגון סכומי כסף משמעותיים לאורך זמן.

גם בארץ מתחילים להבין שההשקעה בתכניות קידום בריאות היא השקעה כלכלית כדאית ויותר ויותר ארגונים מטמיעים תכניות קידום בריאות.

חשוב לדעת שעל מנת לקבל תוצאות אופטימליות צריך לקחת בחשבון נתוני בריאות וצרכים ארגוניים ספציפיים, לכן חשוב למפות את מצב הארגון לפני שמתכננים ומשיקים תכניות בריאות. רק אחרי תהליך מיפוי אפשר לבנות תכנית הנותנת מענה לסה"כ הנתונים הספציפיים של ארגון.
 
 
 
 
 

 
 
 
 
 
 
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים