hiburim - התמודדות עם שינויים 2- גורם אי הסדר
ג'ון ג'יקובס - מרצה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון  
 
   
 

 התמודדות עם שינויים 2- גורם אי הסדר

אחד האפיונים המרכזיים של הטבע והיקום בכלל הוא שינויים תמידיים. כאשר מתבוננים מקרוב בטבע, נגלה ששום דבר לא נשאר אותו דבר לאורך זמן. דברים כל הזמן משתנים, הן מבחינת הצורה והן מבחינת המהות. ולמרות שאנחנו, בני האדם חלק מאותו הטבע, אנחנו שואפים ברוב מקרים ליציבות, ביטחון וודאות. ההתנגדות לשינויים דומה להתנגדות למוות-התוצאה ידועה מראש, רק הסבל הנוצר בתהליך יכול להשתנות מאדם לאדם, שוב בהתאם ליכולת להסתגל ולקבל שינויים.
 
אם נסתכל על המודל ליצירת שינוים בטבע, נגלה ששינויים נוצרים תמיד כתוצאה מאיי סדר זמני.
 
עפ"י עבודתו של הכימאי הבלגי איליה פריגוגין, אשר קבל בשנת 1977 פרס נובל על ממצאיו, מערכות פתוחות מאופיינות באינטראקציה עם הסביבה.  במערכות פתוחות יש זרימה תמידית של input  ו output. בני אדם הם מערכות פתוחות.
 
האיזון הפנימי במערכות פתוחות נשמר כתוצאה מיכולת המערכת לשחרר עודפי אנרגיה, ובמידה וכמות הגירויים הנכנסים לא עולה על יכולת המערכת לשחרר עודפים אלה. לכל מערכת סף מקסימאלי לקליטת גירויים נכנסים , בהתאמה עם יכולתה לשחרר עודפי אנרגיה. ככל שהמערכת מורכבת יותר , יכולתה לשחרר עודפי אנרגיה עולה.
 
במקרים בהם רמת או כמות הגירויים הנכנסים עוברת את יכולת המערכת לשחרר עודפים, המערכת מגיעה למה שמכונה "נקודת ההתפלגות" או רגע האמת. במצב בו המערכת אינה מסוגלת לשחרר את כמות האנרגיה הנדרש על מנת לשמר את האיזון הפנימי, רמת אי הסדר הפנימי עולה ובפני המערכת ניצבות שתי אפשרויות עיקריות: להתפרק או להתעצב ולהתייצב מחדש במתכונת יעילה יותר.
 
לדוגמה: זרע יכול לשמר את צורתו כזרע, בתנאי קרקע, לחות וטמפרטורה מסוימים, רק למשך זמן נתון.
הקרקע, הלחות והטמפרטורה ממלאים אותו, עד לנקודה בה יהיה חייב לפרוץ בנביטה. בשלב הזה, אם לא תיווצר נביטה, הזרע ימות.
 
מערכת כבישים: יכולה להכיל כמות מסוימת של מכוניות. כאשר מספר המכוניות בכביש עולה, המערכת תוכל להמשיך להכיל את הכמות העולה רק עד שלב מסוים. אם העלייה במספר המכוניות ימשיך לעלות, יגיע רגע בו הכביש ייסתם ואי אפשר יהיה להמשיך לנסוע בו. הדרך היחידה לפתור את המצב הזה הוא להרחיב ולהגדיל את הכביש על מנת שיוכל להכיל את כמות המכוניות הגדול יותר.
 
בשני המקרים, מה שקדם לשינוי היה מצב של אי סדר, ומתוך אי הסדר הזמני, המערכת התפרקה ומתה או השתדרגה והתייעלה.
 
במושגים ארציים , לכל אדם סף לכמות הגירויים הנכנסים שהוא יכול להכיל, בהתאמה עם יכולתו לשחרר עודפי אנרגיה. כאשר רמת וכמות הגירויים הנכנסים עולה מעבר ליכולתו לשחרר עודפים, הוא חווה מתח. אם המתח ממשיך להצטבר, הוא מגיע לרמה אותה המערכת כבר לא יכולה להכיל. בנקודה הזו ישנן שתי אפשרויות עיקריות: התפרקות או התייעלות. תהליך ההתייעלות קשור בשדרוג המערכת והרחבת יכולות ההתמודדות שלה, והוא עשוי להתרחש באינסוף צורות ותוצאות.
 
לדוגמה: אם אדם חווה קשיים במערכת יחסים זוגית, ובמידה שהמתח בין בני הזוג מצטבר לרמת מתח גבוהה, יעמדו בפני האדם 2 אפשרויות עיקריות: פרוק או שינוי וייעול המערכת. לצורך קידום תהליכי שינוי וייעול יהיה על שני בני הזוג להטמיע שינויים בחשיבה, בהתנהגות, בגישה ובדפוסים רגשיים.

והיה והצליחו בתהליך ההתייעלות, המערכת כבר לא תהיה אותה מערכת אלא מערכת משודרגת. הגירויים שקודם גרמו למתח כבר לא ישפיעו באותה הצורה. כלומר, המערכת הזוגית כולה ושני הפרטים המרכיבים אותה, יוכלו להתמודד עם מגוון מצבים גדול יותר, בצורות התמודדות מגוונות ומעצימות יותר מבלי ליצור את אותה רמת מתח או מתח בכלל.

המשבר במצב הזה גרם להתפתחות וצמיחת הקשר.

באפשרות השנייה, המשבר גורם לפרוק המערכת.

אם המערכת תתפרק, מבלי שבני הזוג למדו להתמודד עם הגורמים למתח, רוב הסיכויים שימצאו את עצמם במערכות יחסים חדשות באותה רמת יכולת התמודדות ויחוו קשיים דומים.
 
כל תהליכי האבולוציה וההתפתחות ביקום מתרחשים בצורה הזו. המעניין הוא שכאשר מערכת משתדרגת ומתייעלת, או במילותיו של איליה פריגוגין " המערכת בורחת לתוך סדר גבוה יותר", היא מסוגלת להתמודד עם רמת הגירויים אשר קודם גרמו לאי סדר ולהתפרקות.
 
המשמעות הנובעת ממודל זה הן שייעול ושדרוג ושינויים בכלל  נוצרים מתוך אי סדר ומתח.
 
אחד הצרכים הפסיכולוגים המרכזיים הוא תחושת בטחון.
רוב בני האדם אינם אוהבים אי סדר, ונוטים להיאחז בהרגלים והתניות קודמות, גם אם אינן משרתות אותם יותר זאת בעיקר בגלל הצורך בביטחון. רוב בני האדם ימנעו ככל שניתן מיציאה מאזורי הנוחות והמוכרות, ומכניסה לתוך אי סדר ומתח, גם אם הם זמניים, בניסיון לשמר את תחושת הביטחון.
 
השורה התחתונה היא שאנחנו מחפשים יציבות, קביעות וודאות בעולם המבוסס על שינויים תמידיים ואם זה לא מספיק כדי ליצור לעצמינו סבל, אז בנוסף, השינויים המשמעותיים בד"כ באים כתוצאה מאי סדר, שאנחנו ממש לא אוהבים.
 
מה עושים? חשוב לזכור שההיאחזות וההתעקשות על דפוסים ישנים היא עקרה ומשמרת אותנו במקום אשר הביא אותנו לאי סדר מלתחילה. זה כמעט כמו לירות לעצמינו ברגל, שאנחנו בטוחים שאנחנו צודקים. חשוב במצבי שינוי לזכרו שתחושת אי הסדר חיונית וחיובית להתקדמות וצמיחה, לא להיבהל ולא למהר לסגת חזרה להרגלים הישנים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים