זו בעיה קטנה למצוא את כל המגרעות בדברים שקורים לנו. רובינו אלופים עם תעודות בנושא הזה.
הבעיה היא שכאשר אנחנו ממוקדים על מגרעות הם נוטים להתממש ובטווח הארוך זה לא ממש יעיל.
הפתגם שאין רע בלי טוב ולהיפך מאד נכונה וגם משקפת את עקרונות הטבע משום שבטבע, אין שום דבר שבמהותו חיובי או שלילי באופן גורף.
יותר מזה- החיובי יוצר את השלילי ומתוך השלילי צומח החיובי.
הכל עניין של פרשנות.
אנחנו נוטים להתבלבל בין נעים או לא נעים לבין שלילי וחיובי. לא כל דבר שהוא "לא נעים" הוא בהכרח שלילי. נהפוך הוא.
דברים לא נעימים יכולים להוביל לדברים חיוביים מאד ולהיפך.
כן נכון לאמר שאירועים נעימים מחזקים את כוח החיים ואילו אירועים לא נעימים מחלישים את כוח החיים אך אין בכך אינדיקציה לחיוביות או שליליות אבסולוטית.
תהליכי סיווג נעשים באופן אוטומטי, ובמידה רבה מושפעים מהתניות תרבויות וחברתיות והרגלים שנוצרו בהשראתם של אירועי עבר. אין בהכרח קשר בין זה לבין מה שרלונטי, נכון או למה שמשרת אותך.
כל דבר יכול להיות חיובי או שלילי בהתאם לפרספקטיבה בה הדבר נבחן. ניתן למצוא תועלות בכל דבר גם אם זו תועלת אחת קטנה. התמקדות בתועלות במקום בעכבות משפיעה באופן ישיר על התחושה ואיכות החוויה ומצמצם באופן ניכר את השפעה השלילית של אירועים לא נעימים.
זה בדיוק כמו עבודת הצלם. שהצלם מסתכל דרך העדשה הוא יכול לבחור במה הוא ממקד את המצלמה, על מה הוא עושה זום-אין, את מה הוא בוחר להגדיל כדי להראות לנו.
אם תקחו תמונות של נוף זהה שצולמו ע"י צלמים שונים, תווכחו שהיבטים שונים הוגדשו, התמונות ממוקדות על אלמנטים שונים וההרגשה עם התמונה יכולה להיות שונה בתכלית השינוי האחד מהשני.
השאלה הגדולה היא במה אתם מתמקדים- את מה אתם מגדילים בזכוכית המגדלת הפנימית?
איך להתמקד בתועלות?
1.שמשהו לא נעים קורה, רשום את העובדות על דף ניר ריק. כתיבת העובדות בלבד מנתקת את הנתונים מהקונטקסט הרגשי ומאפשרת התבוננות אובייקטיבית יותר.
2.עשה רשימה של כל התועלות האפשריות ( באופן תאורטי) במצב כזה.
3.בחר באחד התועלות והתמקד בו. חשוב עליו לעיתים קרובות. דמיין איך היו נראים חייך ומה היתה התחושה לו זו היתה המציאות שלך.
