hiburim - 5 מיתוסים על ריפוי
ג'ון ג'יקובס - מרצה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון  
 
   
 

 5 מיתוסים על ריפוי

מחקרים מדעיים מוכיחים שהאמונה בטפול משפיעה על סיכויי ההצלחה של הטיפול. אמירה זו נכונה לגבי כל סוגי הטיפול. להלן תמצאו 5 מיתוסים על ריפוי שיכולים לטרפד גם את הטיפול היעיל ביותר בעולם.

1.ריפוי אינו אפשרי
כמו בכל תחום אחר גם בתחום הרפואה יש נורמות מושרשות לגבי מה אפשרי ומה לא אפשרי. מקרי ריפוי החורגים מגבולות האפשר כפי שהוא מוגדר ע"י הממסד המדעי, מוגדרים כיוצאים מן הכלל ולא נלקחים בחשבון בהערכות עתידיות. 
במקום לחקור את המקרים היוצאים מן הכלל, אנחנו ממשיכים להתמקד ברוב שנמצא בגבולות הנורמה. אם ריפוי התרחש ולו במקרה אחד, אזי ריפוי אפשרי, צריך רק למצוא את הדרך.

התפיסה שריפוי בלתי אפשרית שכיחה לגבי מחלות גופניות ואירועים רגשיים כאחד.  העקרון הוא אותו עקרון. מספיק שאדם אחד נרפא מטראומה כזאת או אחרת כדי להוכיח שריפוי אפשרי ברמת העקרון.  

האמונה שריפוי אינו אפשרי היא מכשלה גדולה מאד לריפוי כי היא מונעת גיוס הכוחות הפנימיים הנחוצים. הגוף לא מתגייס, ריפוי לא מתרחש והתוצאה הסופית היא שהאמונה רק מתחזקת והחלמה רק מתרחקת.

2.שינוי אמיתי הוא בלתי אפשרי
אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט הזה הייתי עשירה. התפיסה התרבותית הרווחת היא שישנם נתוני יסוד באדם שאי אפשר לשנותם. אופי למשל הוא אחד מהם. האמירה נכונה רק באופן מאד חלקי אבל זה בהחלט תרוץ טוב לא לעשות שינויים.
 יש אכן דברים שאי אפשר לשנותם כמו המבנה האנטומי הבסיסי.  בפועל, רוב האלמנטים הנחשבים בלתי ניתנים לשינוי הם נרכשים ולא מולדים ולכן חד משמעית ניתנים לשינוי. ברוב המקרים בהם אנשים אומרים את המשפט- "אני כזה מאז שאני זוכר את עצמי", בלי לדעת, הם מתייחסים לאלמנטים שאפשר לשנות.

עוד משהו לחשוב עליו הוא שלשינויים יש דרגות וגוונים. שינוי לא חייב להיות שינוי קיצוני מקצה לקצה. מינון, ווסות ובקרה גבוהים יותר באותו אלמנט גם כן יוצרים שינויים. לצרכי ריפוי לא חייבים להתרחש שינויים קיצוניים. להיפך. ברוב המקרים ריפוי נובע משימוש בריא יותר במשאבים פנימיים קיימים ולא משינויים קיצוניים.


 
3.המחלה או הטראומה שלי מגדירים אותי ומכתיבים את החיים שלי
אין ספק שארועים משמעותיים משפיעים עלינו. בניגוד לתפיסה הרווחת, ניתן לשנות את מידת השפעתם של אירועים אלה בהווה.
התפיסה שמחלות וטראומות עבר מגדירות ומכתיבות את החיים, מונעת ריפוי כי היא ממצבת מצבים אלה כבוראי מציאות בלתי הפיכים.  בפועלתפיסה זו נותנת צידוק לחיות חיים בינוניים עם מינימום ציפיות ואחריות מאד מוגבלת, ולהמשיך להישען על אחרים. אנשים המגדירים עצמם באמצעות המחלות שלהם, מדברים במרירות על מטרות אבודות שלעולם לא יוכלו להשיג בגלל המחלה או הטראומה.
אם הזהות מושתתת על חולי או טראומה, החלמה משמעה אבדן הזהות. אין הרבה סיכוי שאנשים ימהרו לוותר על הזהות שבנו במשך שנים לכן תפיסה זו היא מכשלת ריפוי משמעותית.
 
4.בריאות משמעה בדידות
ביטוי שגור לתאור חזרה לבריאות הוא " לחזור לעמוד על שתי הרגליים". משמעות הביטוי הוא חידוש או יצירת היכולת לדאוג לעצמי. להיות עצמאי. עבור אנשים מסוימים, החלמה פרושה לאבד את הזכות לתמיכה רגשית ו/או גופנית ולתלות באחרים, מצב הגורם להם להרגיש בודדים במערכה.

 תפיסה זו מייצגת אי הבנה לגבי מערכת היחסים בין הפרט לסביבה. גם אנשים בריאים זקוקים לתמיכה רגשית וגופנית וזה בסדר גמור. ההבדל הוא שאנשים בריאים יוצרים מערכות תמיכה המחזקות את יכולת ההתמודדות שלהם.   אנשים חולים יוצרים מערכות תמיכה תלותיות כתחליף לחוסר יכולת התמודדות שלהם.   

5.מחלה הינה עונש על מחשבות,רגשות או מעשים שליליים
תפיסות של שכר ועונש המוכרות מזרמי דת שונים השתרשו עמוק בתרבות החילונית. "העולם הוא עגול" הוא אחד מהביטויים שמשמעותם " כל אחד מקבל את מה שמגיע לו".
אם מחלה היא עונש על משהו רע שעשיתי אז המחלה "מגיעה לי". ריפוי לא יתרחש כי האדם זקוק למחלה כדי להשלים מעגל של אשמה. המחלה יוצרת סוג של איזון פנימי בכך שהיא משקיטה את המצפון. האדם מרגיש שקבל את מה שמגיע לו ועכשיו אפשר לעבור לסדר היום. הגיון לא בריא במיוחד אבל בכל זאת היגיון.
מכיון שאשמה זה אחד הרגשות המזיקים ביותר לבריאות, תפיסה זו לא רק מונעת ריפוי אלא מעמיקה את המחלה.

לפני שמתחילים תהליכי ריפוי כדאי לבדוק מהן התפיסות לגבי ריפוי באופן כללי ומהן התפיסות לגבי ריפוי המחלה הספציפית בה מדובר. תופעה נפוצה היא שאנשים רוצים להבריא ופונים לטיפול מצד אחד ובמקביל הם לא מאמינים שריפוי אפשרי. הדואליות הזו אפשרית משום שהרצון והתפיסה מתקיימים במישורים פנימיים שונים ובנוסף, תפיסות מעכבות ריפוי בדרך כלל אינן מודעות.
 
 
 
 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים