hiburim - האם התשוקה למתוק נובעת מתבניות רגשיות מהילדות?
   
 
   
 

 האם התשוקה למתוק נובעת מתבניות רגשיות מהילדות?

מרים ( שם בדוי) סבלה מ 30 ק"ג עודפים.כל מצב רגשי גרם לה לאכילה של מזונות עתירי קלוריות.
"מגיע לי פינוק" נהגה לומר לעצמה. מרים נהגה לאכול בסתר. היו לה מחשבות בלתי פוסקות על אוכל,
ובאופן כללי החיים שלה סובבו סביב אוכל.
בשנים האחרונות החלה לסבול מסוכר, לחץ דם וכולסטרול גבוהים.
נאמר לה שאם לא תרד במשקל, הסיכון להתקף לב גבוה ומוחשי מאד.
היא נבהלה והצטרפה לקבוצת דיאטה. אחרי שלושה חודשים בקבוצת הדיאטה וירידה מזערית במשקל –
הגיעה אלי מיואשת ומתוסכלת.
 
מרים גילתה שבילדותה, אוכל היה גם פרס וגם עונש.
כשהצליחה במשהו – המשפחה חגגה באוכל. כשנכשלה או לא עמדה בציפיות ממנה – הופעלו עליה סנקציות שהיו כרוכות באוכל. באופן כללי מרים הרגישה לא אהובה, לא מוערכת ולא ראויה להצלחה.
מהר מאד מצאה את עצמה במעגל של כישלונות, פחד מתגובת ההורים ופיצוי במתוקים, שאכלה בסתר.
תבניות ההתנהגות האלה המשיכו להכתיב את האכילה שלה גם בבגרות, למרות שגם לה היה ברור שהן מאד מעכבות.
אחרי זיהוי וטיפול בתבניות הרגשיות המעכבות, שהוטבעו בילדות, מרים ירדה 20 ק"ג ב 5 חודשים!


ההתניה הקושרת בין אוכל לרגשות מתחילה מיום היוולדנו,
מההאכלה הראשונה בזרועותיה העוטפות והאוהבות של אימא או של אבא.
כשגדלנו, אוכל היה פיתוי לרתום אותנו לשיתוף פעולה –  "אם תהיה ילד טוב - תקבל ממתק",  
ופתרון לכל בעיה, מכאב כשנפלנו ועד בכי, כשלקחו לנו צעצוע.
כמה פעמים שמענו את המשפט: " קח/י משהו "טעים" והכל יעבור".

בבגרות הקשר בין אוכל ורגשות כבר מוטבע עמוק בתת המודע.
אנחנו ממשיכים לווסת את עצמנו רגשית באמצעות אוכל, זאת למרות, שכמבוגרים,
יש לנו כלים הרבה יותר מתוחכמים ובריאים להתמודד עם אתגרי החיים שלנו, מלזלול עוגת קצפת או שקית צ'יפס. 
אנחנו חוגגים עם אוכל, מתנחמים באוכל, מפצים את עצמנו על כישלונות ועלבונות, ואפילו מפיגים שעמום באמצעות אוכל. 

 
איך עובדת הטבעה רגשית?
משהו קרה בעבר שצרב תבנית מסוימת לתוך תת-המודע שלנו. התבנית מופעלת באופן אוטומטי ומנהלת אותנו בהווה,
גם עשרות שנים לאחר שהוטבעה, במצבים שיוצרים הקשר אסוציאטיבי ,גם כשההקשר לא מודע.
 
הטבעות לא מבחינות בין מצבים בהם הן רלבנטיות ומצבים שלא.
הטבעות לא לוקחות בחשבון שעברו הרבה שנים מאירוע המקור, שאתם כבר לא באותו המקום, שהצרכים שלכם השתנו,
ושהמשאבים הפנימיים העומדים לרשותכם רבים ומגוונים יותר. האמת היא, שהטבעות לא עושות הבחנות בכלל.
 
הטבעות הן אחד הגורמים השכיחים לבעיות בריאות ותקלות חיים אחרות.
אם לא תזהו את אירוע השורש שגרם להטבעה המעכבת הספציפית,
אם לא תשחררו את המטען הרגשי המשויך לזיכרון אירוע השורש ואם לא תתנו מענה חלופי בוגר לרגש  -
ההטבעה תמשיך לנהל אתכם גם בהווה!
 
כך יכול להיות, שהפרעות שינה אצל אישה בת 55 קשורות להטבעה שנוצרה בילדות, שגדלה עם אבא אלים,
שהיה מגיע הביתה שיכור בשעות לילה מאוחרות.
ההטבעה היתה "אסור לי להירדם כי אני צריכה לשמור על אימא כשאבא מגיע הביתה".
גם אם אפשר להבין את ההטבעה בראי הילדות, ברור שעשרות שנים לאחר מכן לא היה בה צורך.
ההטבעה המשיכה לפעול באופן אוטומטי וניהלה את השינה שלה גם עשרות שנים אחרי אירועי המקור.
כשזיהתה ושחררה את ההטבעה – החלה לישון כמו שצריך.
 
כך יכול להיות שגבר מעל גיל 40 לא מוצא זוגיות, כי כשהוריו התגרשו כשהיה בגיל ההתבגרות,
הוא הטביע את התבנית שאומרת:" מערכות יחסים זוגיות מייצרות כאב ועימותים".
 
כך יכול להיות, שאישה בתחילת שנות ה-40 לא נכנסת להריון, כי יש לה הטבעה שאומרת : "אני לא ראויה להיות אימא".
מקור ההטבעה הזו בביקורת שהוטחה בה ע"י אימה, כשנתבקשה לשמור ולטפל באחיה הצעירים.
 
כך גם קרה, שמרים המשיכה לפצות את עצמה בבגרות, כמו שנהגה לעשות בילדות,
בלי שיכלה לשלוט בעצמה, וזאת למרות שהבינה אינטלקטואלית שהיא מכשילה את עצמה.  
 
אחת הבעיות הגדולות עם הטבעות היא, שאירועי המקור, בהם נצרבו ההטבעות
אינן בהכרח האירועים הגדולים שאנחנו נוטים לשייך להם השפעה משמעותית.
במקרים רבים, אירועי המקור הם דווקא אירועים יחסית "קטנים"שאנחנו אפילו לא זוכרים אותם בזיכרון המודע.
האתגר הגדול הוא לזהות את האירוע הספציפי המדויק  מבין כל הזיכרונות המודעים והלא-מודעים הרבים שיש לנו.
זו הסיבה שכדי לזהות אירועי מקור וכדי לשחרר הטבעות- יש צורך בתהליכי פנימי מאד ספציפי.
 
מה שקרה למרים אינו יוצא דופן ואינו "נס".
"ד"ר דיאנה רובינסון, ראש המחלקה לרפואה אינטגרטיבית במרכז הרפואי אורלנדו אומרת בפרוש
ש"מנת לרדת במשקל ולשמור על משקל תקין צריך לעשות יותר מאשר רק לחשוב על מה אנחנו אוכלים.
אנחנו צריכים גם להבין מה מניע את האכילה שלנו. בין אם אנחנו מודעים לכך או לא, אנחנו מותנים להשתמש באוכל כנחמה.
כולנו מפנקים את עצמנו יתר על המידה במצבי סטרס, בדידות או דיכאון וכשזה הופך להרגל –
השלת קילוגרמים מיותרים ואיזון ערכי סוכר ולחץ דם הופכת למשימה בלתי אפשרית.
על מנת לצאת מהמעגל השמנה- סכרת- לחץ דם - חייבים לתת מענה לגורמים הרגשיים המניעים את האכילה".
בהדרכה נכונה כל אחד יכול.
 
מה עושים?

1.נהלו יומן:
על מנת לפתח מודעות רגשית יש לתרגל שימת לב לקשר בין רגשות לבין אכילה.
במשך שבוע, תעדו כל אירוע בו האכילה שלכם היתה רגשית. כתבו מה הרגשתם או מה הרגש שהניע את האכילה הרגשית
ומה המזון הספציפי שחשקתם בו. כך תקבלו תמונה ברורה יותר לגבי הטריגרים הרגשיים המניעים את האכילה הלא מאוזנת שלכם.

2. חלופה התנהגותית למצבים טעונים רגשית:
היערכו מבעוד מועד למצבים טעונים רגשית ע"י בחירת אלטרנטיבה התנהגותית הפורקת את המטען הרגשי במקום לטשטש אותו. פעילות גופנית מכל סוג היא האופציה הטובה והמומלצת ביותר משום שהפעלת שרירים פורקת את המטענים הרגשיים הכלואים בהם.
לא חייבים ללכת לחדר כושר או להשתתף בנבחרת ישראל לריצות ארוכות. 
לצורך פריקת מטען רגשי גם הליכה, עבודה בגינה או ריקוד למוסיקה שאתם אוהבים בסלון בבית יעשו את העבודה.
אופציות נוספות הן שירה, כתיבה, שיחה עם חברה, טיול בים וכל פעולה אחרת שמרחיקה אתכם מהמקרר.

3.שחקו את משחק "קול הילד וקול המבוגר": במצבים בהם האכילה שלכם מונעת ע"י רגשות, מי שמנהל את ההתנהגות הוא "קול הילד", שרוצה סיפוק ונחמה מיידיים. לעומתו, קיים קול המבוגר, שמבין שאכילה רגשית מזיקה ומסוגל לדחות סיפוקים לטובת מטרה ארוכת טווח או מטרה חשובה יותר. שימו לב לשני הקולות האלה והקפידו להקשיב לקול המבוגר.  

למרות שרגשות נתפסים כאקראיים, ספונטניים ובלתי ניתנים לשליטה, חשוב לדעת, שחד משמעית אפשר וכדאי ללמוד לנהל רגשות. לא רק למען אכילה מאוזנת יותר אלא ככלי מרכזי ומשמעותי ביצירת איכות חיים, בריאות והישגים בכל תחומי החיים. 


קבלו 2 מתנות לשחרור מאכילה רגשית

 מדריך איך להתגבר על הדחף למתוק במצבי רוח ירודים + 5 כללי הברזל לשחרור מאכילה רגשית 

להורדת המתנות יש ללחוץ כאן 
 
 
 
 
 
 
 
לקבלת עותק בחינם לחצו כאן 

 
 
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים