hiburim - האם ההחלמה שלכם מתעכבת בגלל מאמץ יתר?
ג'ון ג'יקובס - מרצה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון  
 
   
 

 האם ההחלמה שלכם מתעכבת בגלל מאמץ יתר?

יש קו דק בין עשייה, שהכרחית כדי לקבל כל תוצאה, גם בריאותית
לבין מאמץ יתר, שבמקרים רבים גורם לתוצאה הפוכה.

במילים אחרות, גם כדי להחלים, נדרש איזון בין עשייה להרפייה,
או כמו שנאמר בגישות רוחניות "לאפשר ליקום לעשות את קסמיו".
זה נקרא חסד ( Grace).


למרות שקשה להגדיר במדויק את הקו הדק הזה,
בגלל שרבים מתחבטים בשאלת מידתיות המאמץ
שנכון/ צריך / מומלץ להשקיע בתהליכי החלמה,
ומכיוון שהרבה אנשים מרגישים שהם משקיעים מאמץ גדול
שאינו מניב תוצאות, ומאד שוחק את המוטיבציה ומדלדל את הכוחות,
בהמשך תמצאו קווים מנחים שיעזרו לכם להבחין
בין מצבים שאתם מתאמצים יתר על המידה, בהם כדאי דווקא להרפות
לבין מצבים בהם דרוש מאמץ ויתכן שאתם לא מתאמצים מספיק.
 
הנחת יסוד
בהנחה שאנחנו יצורים בוראי מציאות, תהליכי בריאת מציאות נעשים בשותפות.
לכן אנחנו נקראים Co-creators ולא Creators.
לכל אחד מהשותפים בשותפות,  "אנחנו" ו"היקום"  יש תפקיד.
אם להשתמש במטאפורה נפוצה,
במערכת היחסים בין מאמץ (אנחנו) וחסד (היקום),
חסד "פותחת את הדלת" ואנחנו צריכים לעשות את העבודה.
 
חסד לצורך המחשה, דואגת שנגיע לכיתה הנכונה.
אבל, עצם זה שהתקבלנו לכיתה, לא מבטיח אוטומטית שנסיים את הקורס.
אנחנו צריכים לעבוד.
זה אומר להשקיע בלמידה, תרגול, מעורבות , התנסות ועוד.
ה"עבודה" או המאמץ מצידנו חייב להיות מידתי ומותאם למטרה.
מאמץ יתר או מאמץ קטן מדי לא ישיגו את התוצאות הרצויות.
 
ספירת מלאי לדרגת המאמץ האמיתי
בין אם מדובר במטרה בריאותית או אחרת,
הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא להעריך בצורה אמיתית וכנה
את דרגת המאמץ שלכם בפועל.
לפעמים נדמה לנו שאנחנו מתאמצים מאד אבל בעצם,
אנחנו לא באמת מתאמצים, או מתאמצים בכיוון הלא נכון.
 
לפעמים, במקום מאמץ אמיתי אנחנו מושקעים ב"סיפורי מאמץ",
שהם סוג של סיפור כיסוי שפותר אותנו מעבודה אמיתית.
למשל: אנשים שמספרים לעצמם סיפור על שינויים תזונתיים שעשו,
וכשבודקים לעומק, בפועל, הסטיות גוברות בהרבה על ההקפדה.  
חשוב שתהיו כנים לגבי דרגות המאמץ שלכם כדי שתגיעו לנתוני אמת.
בלי נתוני אמת אי אפשר להתקדם.
אם גיליתם שאתם לא באמת משקיעים כמו שחשבתם,
תצטרכו להגביר או למקד את המאמץ שלכם כדי להגיע לתוצאות.
 
מאמץ יתר
לצד אלה שצריכים להגביר את המאמץ, יש את אלה, שמתאמצים יתר על המידה.
מעבר לזה שמאמץ יתר מתיש ומדלדל את הכוחות, לפעמים עד כדי התרסקות אמיתית,
במאמץ יתר, התוצאה הרצויה מתחילה להתרחק.
זה נקרא עיקרון הכוונה המנוגדת ( The principle of counter-intention )

לדוגמה: תחשבו על מצב שמישהו מחזר אחריכם בהתלהבות יתרה.
מתקשר, שולח הודעות כל היום, ממש מנדנד, עד כדי מציק.
רוב הסיכויים שהמאמצים שלו, יגרמו לכם דווקא להסתייג, להתרחק
ולא לרצות קשר- נכון?
 
לעומת זאת, אם מסתכלים על המאמץ הדרוש מאתלט שמתאמן לאולימפיאדה,
המאמץ העצום, שלגמרי נמצא בקטגוריה של מאמץ יתר,
נחוץ ומביא לתוצאות טובות.
במקרה הזה,  גם אם יש נקודות משבר במהלך המאמץ.
בסה"כ, המאמץ מחזק במקום להתיש.
 
איך מוצאים איזון?
קודם כל חשוב להבין שאין נוסחאות פלא.
דרגת המאמץ צריכה להיות מותאמת לכל מטרה באופן ספציפי,
ולנתונים האישיים של כל אדם.
בהנחה שאתם באמת כנים לגבי דרגת המאמץ שאתם משקיעים,
אתם צריכים לבדוק איפה אתם נמצאים על הגרף
בין מאמץ יתר ומאמץ קטן מדי, ולווסת את עצמכם תוך כדי הליכה.

אם אתם באמת מתאמצים אבל מרגישים מותשים,
אם אתם נתקלים בהרבה "חסימות" וקשיים
בהחלט כדאי לעצור ולשאול את עצמכם אם אתם בכיוון הנכון.
במקרים רבים "חסימות" הן ביטויים קטנים של חסד
באמצעותם "היקום" מנסה, בדרכו, להסית אתכם לכיוון אחר, נכון יותר.
 
התמדה ועקביות
בגלל הציפייה הכמעט תרבותית לסיפוקים מיידים,
רבים מאיתנו מחליפים עקביות, שהינה ביטוי של עשייה ארוכת טווח
באינטנסיביות, שמגייסת מאמץ גדול על פני זמן קצר,
במטרה להשיג תוצאות מהירות.

אם אתם לא מרוצים מהתוצאות שלכם,
שווה לבדוק אם המאמץ שלכם בנוי כספרינט או מרתון,
והאם אתם מתמידים בעשייה לאורך מספיק זמן
כדי לדעת אם אכן היא מביאה תוצאות או לא.

לדוגמה: מחלימים שעושים שינויים תזונתיים קיצוניים מאד
שקשה לקיים אותם לאורך זמן, במטרה להביא לשינוי משמעותי בזמן קצר.
השינוי הקיצוני מעמיס על הגוף, ובמקרים רבים גורם לתוצאה הפוכה,
ובכל מקרה מדובר בשינויים שאי אפשר ולא נכון להחזיק בהם למשך תקופות ארוכות.

בתהליכי החלמה עדיף בדרך כלל תהליך מתון, גם אם נמשך יותר זמן, 
על פני שינויים ותהליכים אינטנסיביים, שלכאורה היו אמורים להביא תוצאות יותר מהירות
אך בפועל, מעמיסים על המערכת, שוחקים את הכוחות
ולפעמים גורמים לתוצאה דווקא להתרחק.
במקרים מסוימים, העומס גורם להופעתם של סימפטומים חדשים לא פחות בעייתיים. 
כמו בדוגמה של מטופלת שעשתה שינויים תזונתיים קיצוניים וירדה כל כך במשקל
שהכליות שלה פיזית צנחו ממקומם. 
 
לסיכום
הכלל הוא שכשאנחנו פועלים ומשקיעים מאמץ, "היקום" מתגייס ועושה את חלקו,
זאת בהנחה שהשינויים מתואמים עם "תכנית המקור" שמנחה את מסלול חיינו.
כשאנחנו משקיעים בעשייה מידתית וממוקדת,
סביב מטרות שמתואמות עם מסלול חיינו,
היקום מחזיר לנו הזדמנויות באותה המידה.
לכל נקודת מפנה, גם נקודות מפנה בריאותיות,
מגיעים דרך עשייה עקבית לאורך זמן, שמעורב בה מאמץ כלשהו.
שם, בנקודה הזו חסד פוגש אותנו.  
 
אי אפשר להשיג תוצאות בלי מאמץ.
יחד עם זה, המאמץ צריך להיות מידתי ומותאם למטרה.
אנחנו צריכים לזכור שעלינו לבצע את החלק שלנו בשותפות
ויחד עם זה, שלא הכל על הכתפיים שלנו.
יש לנו שותף וצריך לאפשר גם לו לבוא לידי ביטוי.

אי אפשר לכפות על חסד להגיע.
אפשר רק ליצור את התנאים בהם תוכל להופיע. 
אם אתם מרגישים שחסד לא קורה בתהליך ההחלמה שלכם,
עצרו ותעשו הערכה מחדש.
תבחנו את איכות ודרגת המאמץ , וודאו שאתם בכיוון הנכון.
וודאו גם שאתם מספיק פתוחים וקשובים כדי לזהות חסד
משום שבמקרים רבים היא מופיעה בצורות מפתיעות ולגמרי לא צפויות. 


 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים