סיפורה של א. הוא דוגמה מצוינת לצורך בגישה אחרת, הוליסטית יותר, לגוף האדם. במהלך החודשים האחרונים, א. פתחה סדרת סימפטומים שלכאורה לא נראו כשייכים אחד לשני. בתחילה סבלה משלשולים שלא עברו. בהמשך פתחה כאבים באזור מערות האף וכאבים באזור הבטן התחתונה. פנייה לרופא המשפחה הניבה רשימת מטלות שכללו בדיקות וביקורים אצל מומחים, מומחה לכל סימפטום שסבלה ממנו. בדיקות הדם הראו לויקוציטים גבוהים ( רמז לתהליך דלקתי) לכן קבלה אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה לא עזרה ולאחר סדרת הביקורים אצל המומחים, היו בידי א. כחמישה אבחונים שונים ונכון להיום, הטיפולים שהוצעו לה בגין כל סימפטום בנפרד לא הועילו לא לסימפטומים ולא להרגשתה הכללית.
הדוגמה הזו ממחישה את הצורך בגישה המתייחסת לגוף כאל מכלול שלם. גישה המסוגלת לתת מענה מתוך התפיסה הכלל-מערכתית.
ריפוי הוליסטי מייצג גישה המתייחסת לכל ארבעת הרבדים של הקיום האנושי כאל יחידות הקשורות זו בזו במערכת יחסים של הדדיות. ארבעת הרבדים המרכזיים הם: הרובד הפיזי, המנטאלי, הרגשי והרוחני.
לכל אחד מהרבדים האלה תודעה ותפקוד אופייניים. תודעה אופיינית זו זווית ראיה ספציפית באמצעותה הרובד תופס או חווה את המציאות. מסיבה זו, רבדים אלה נקראים גם גופים; הגוף המנטאלי הרגשי והרוחני. הגוף הפיזי מתפקד ומגיב במסגרת חוקי החומר. הגוף המנטאלי מציג את הזווית של המחשבה הרציונאלית, הגוף הרגשי אחראי לרגשות ותחושות והגוף הרוחני פעול מתוך התאמה עם חוקי טבע אונברסלים.
שלושת הגופים המטה-פיזיים ( מנטאלי ,רגשי ורוחני) מתקיימים בתוך הגוף הפיזי ויוצרים מערכות יחסים הדדיות מורכבות, המשפיעות עליו באופן ישיר ומשמעותי.יחד, ארבעת הגופים האלה יוצרים יחידת חיים אחת שלמה. התפקוד של כל גוף מושפע ומשפיע על שלושת הגופים האחרים.
מצבי חולי קשורים לתפקוד הכולל ולטיב מערכת היחסים בין ארבעת הגופים השונים לכן תהליכי ריפוי חייבים להתייחס לכל הארבעה.
המושג ריפוי הוליסטי מתייחס לגישות טיפוליות מגוונות. המשותף ביניהם הוא תפיסת הגוף הפיזי כיותר מאוסף רקמות ואיברים והתפיסה שניתן ליצור בריאות רק ע"י התייחסות אל הגוף כיחידה תפקודית שלמה. למרות שטכניקות טיפול שונות, מתייחסות לגוף השלם בצורות שונות, זהו הבסיס הרעיוני המשותף לכל גישות הטיפול ההוליסטיות.
מקורה של המילה "הוליסטי" הוא במילה היוונית הולוס שפרושה שלם. מי שהטביע את המושג היה מדינאי דרום אפריקאי בשם ג'אן סמטס בספרו "הוליזם ואבולוציה" משנת 1926.
סמטס הגדיר הוליזם כ"נטייה בטבע ליצר שלמים, בעלי עוצמה גדולה יותר מסה"כ המרכיבים שלהם וזאת באמצעות תהליכי אבולוציה".
משמעות ההגדרה היא שכאשר חוברים יחד מרכיבים בודדים לשם יצירת יחידות תפקודיות שלמות, אי אפשר להבין או להעריך את תפקוד היחידה השלמה ע"י התמקדות במרכיבים בודדים אלא רק באמצעות הערכת היחידה כולה כשלם. הסינרגיה הנוצרת בין המרכיבים השונים יוצר תפקוד כולל מורכב יותר מאשר חיבור התפקודים של כל המרכיבים הבודדים.
יישום ההבנות האלה בישות האנושית מתייחסת לגוף האדם כאל יחידה תפקודית שלמה. גישה זו מבהירה שהתמקדות במערכת גופנית אחת אינה מספיקה כדי להבין את התהליכים אשר חוללו מחלה כי היווצרותה של הפרעה קשורה למערכת היחסים בין כל ארבעת הגופים האנושיים. יש לבחון סימפטומים במערכות גופניות ספציפיות בקונטקסט של הגוף בכללותו ובמסגרת האדם בשלמותו. זה כמובן חייב לכלול התייחסות לרובד הפיזי, המנטאלי, הרגשי והרוחני.
הגוף הפיזי הוא זה שנחקר ע"י הרפואה המדעית ומתייחס למבנה ולתפקוד הפיזיים הבאים לידי ביטוי באנטומיה ובפיזיולוגיה של הגוף.תכונות הגוף ותפקודיו נשלטים ע"י חוקי החומר ולכן הוא מזדקן ומתכלה. הגוף הפיזי מכיל בתוכו את שלושת הגופים המטה-פיזיים האחרים ומושפע מהם באופן ישיר ומשמעותי.
הגוף המנטאלי, הינו מקום מושבה של התודעה והמקום בו מתרחשים שינויים בהבנה. זהו הרובד בו מתרחשים תהליכי עיבוד מידע. הגוף המנטאלי חושב, מקטלג, מבקר, משווה, מדמיין, מתכנן כו'. הגוף המנטאלי מושפע במידה רבה מהתניות חברתיות ותרבויות. ניתן לאמן אותו לתמוך בתפקוד התקין של האדם בכללותו.
הגוף הרגשי, הוא המקום בו מתרחשים שינויים בהרגשה של האדם. ברובד הזה אנחנו חווים ומבטאים את עצמינו מבחינה רגשית. זה מתייחס למגוון רגשות גדול, מרגשות ראשוניים וכלה ברגשות נעלים: אהבה, שנאה, צער, שמחה, חרדה, שלווה, כעס, חמלה ועוד. בגוף הרגשי נוצרות החוויות הסובייקטיביות והוא שנותן לחיים את הצבע, הגיוון והעניין.
הרובד הרוחני הוא היבט לא גשמי המפיח חיים בגוף הפיזי. ללא הגוף הרוחני, הגוף הפיזי אינו מסוגל לתפקד ואינו מסוגל לחוש. להיבט הרוחני קוראים הכוח הויטאלי. (The Vital Force). הגוף הרוחני נשלט ע"י חוקי האנרגיה האונברסלית ואינו מושפע מזמן או מרחב. ממצאים מדעיים בתחום פיזיקת הקוונטים ותיאורית הקוורקס (Quarks ) מראים שחומר בבסיסו אינו אלא מערבולות דינמיות של אנרגיה.
ארבעת הגופים האלה מתקיימים זה לצד זה בתוך הגוף הפיזי ומתנהלים עפ"י סדר הירארכי הנקבע עפ"י החשיבות היחסית לשימור חיים. מבין ארבעת הגופים, הגוף הרוחני הוא החשוב ביותר לשימור חיים, אחריו הגוף המנטאלי, הרגשי ואחרון הגוף הפיזי. בהתאמה עם הסדר ההירארכי ומתוך כוונה לשמר חיים עד כמה שאפשר, הגוף הרוחני מביא לידי ביטוי את ההפרעות המתקיימות בו באמצעות סימפטומים באחד הגופים האחרים.
המשמעות היא שהמקור הבסיסי ביותר להיווצרותן של מחלות הוא שיבוש בתפקודו של הגוף הרוחני המביא את עצמו לידי ביטוי באמצעות סימפטומים פיזיים, מנטאליים ורגשיים. כל התופעות הבאות לידי ביטוי בכל אחד משלושת הגופים האלה משקפים את מצבו של הגוף הרוחני.
ריפוי, במהותו לכן חייב להתמקד בזיהוי ותיקון השיבוש בגוף הרוחני. שם מצוי שורש כל הפרעה. מבלי להתייחס למישור זה, סימפטומים ימשיכו להתפתח כי הגורם השורשי לא הוסר. ריפוי חייב לכלול התייחסות לכל ארבעת הגופים ולמערכת היחסים ההדדית ביניהם.
הכוח הויטאלי מפיח חיים. מחשבות ורגשות המתקיימים בתוך הגוף הפיזי, יוצרים את החוויה של החיים. הכוח הויטאלי מאד מושפע ממצבינו המנטאלי והרגשי ולכן ריפוי חייב לכלול הקניית כלים להתנהלות בריאה יותר במצבי החיים השונים. ריפוי חייב ליצור שינויים מוחשיים בכל ארבעת הגופים. ריפוי שלא משנה את ההנהלות בכל ארבעת הרבדים לא יחזיק לאורך זמן משום מהתנאים הבסיסיים שגרמו להיווצרות המחלה לא השתנו. זה רק עניין של זמן עד שהסימפטומים או סימפטומים אחרים ייוצרו.
זוהי המהות של ריפוי הוליסטי.
