לפניכם תרגום וסיכום סרטון של ד"ר ג'וזף וויט-דורינג, פסיכיאטר מוסמך, לשעבר בכיר ב FDA שמתמחה בזיהוי וטיפול בתופעות לווי מתרופות פסיכיאטריות ובגמילה מהן בו הוא מפרט 20 אמיתות כנות על פסיכיאטריה שיכולים לחסוך בזבוז עשרות שנים מהחיים בלקיחת תרופות פסיכיאטריות או לחילופין, 20 דברים שהמטופלים שלו מצטערים שלא ידעו לפני שהתחילו לקחת תרופות פסיכיאטריות.
כותרת הסרטון ביוטוב: 20 Brutally Honest Truths About Psychiatry
1.אבחונים פסיכיאטרים הם תוויות לא הסברים.
אין הבנה ביולוגית אחידה שמסבירה את הופעתן של תופעות פסיכיאטריות. אין מדד ביולוגי מובהק שניתן לזהות לכן אין בדיקות אבחנתיות בפסיכיאטריה (אלא רק הערכות). ההגדרות הקיימות נוצרו ע"י אנשי מקצוע שהצביעו על הסימפטומים שלדעתם מייצגים כל מצב. אין שום קשר לביולוגיה.
2.לרוב האנשים עם אבחונים פסיכיאטרים אין שום בעיה במוח.
אנשים אלה סובלים מאתגרי חיים למיניהם ו/או אתגרי בריאות. הם מתמודים עם מצבים כמו בדידות, חוסר שביעות רצון תעסוקתי, אתגרים כלכליים, הם מתקשים לראות את עצמם חלק מהעולם וכו'. הרבה אנשים נשאבים לנרטיב שלכאורה מדובר בהפרעה במוח כי זה יותר קל מלהתמודד עם בעיות החיים האמיתיות.
3.תרופות פסיכיאטריות אינן ריפוי ( cure ).
תרופות פסיכיאטריות לא מתקנות חוסר איזון ביוכימי כלשהו. זהו סלוגן שיווקי לא עובדה מדעית. כל התרופות האלה עובדות באמצעות מיסוך סימפטומים. הן לא מתקנות חריגויות כי אין כאלה.
4. התגובה לתרופות פסיכיאטריות יורדת עם הזמן.
ככל שלוקחים תרופות פסיכיאטריות לאורך יותר זמן, הגוף מתנגד להשפעתן שהולכת ונחלשת. המשמעות היא, שכדי לקבל את אותה ההשפעה יש צורך כל הזמן לעלות את מינון הלקיחה. לפעמים תרופה ממצה את עצמה ויש צורך להוסיף תרופה או תרופות נוספות. כך נוצרים מצבים שמטופל שהתחיל במינון נמוך של תרופה נוגדת דיכאון אחרי 10 שנים מוצא את עצמו לוקח 5 תרופות שונות.
5. תרופות פסיכיאטריות מחמירות את מצבם של אנשים מסוימים.
התופעה הזו היא הכלל לא היוצא מן הכלל וזה נכון לכל סוגי התרופות.
תרופות אנטי פסיכוטיות: גורמות ל Tardive Dyskinesia הפרעת תנועה בלתי הפיכה שקשורה גם לירידה קוגנטיבית.
תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים: גורמות להפרעות נירולוגיות , חרדה, נירופתיה, טנטון ורגישות יתר לאור. Benzo Induced Neurological Disfunction
תרופות מאזנות מצב רוח (למשל ליתיום): גורמות ל Silent Syndrom סימפטומים שדומים לדמנציה בתוספת רעד. בחלק מהאנשים תופעות אלה הן בלתי הפיכות.
נוגדי דיכאון מסוג SSRI SNRI גורמות לקהות חושים, ירידה במוטיבציה, ירידה קוגנטיבית ועליה בחרדה. שינויים במינונים בדרך כלל לא עוזרים.
הרבה מהתופעות האלה שמקורן בתרופות מאובחנות בצורה שגויה. רופאים, שלא מבינים שמקור התופעות הוא בתרופות שנתנו, מסיקים שהמטופלים האלה עמידים לטיפול. המטופלים מוצאים את עצמם לוקחים חומרים כמו קטאמין וטיפולי TMS. (Transcranial Magnetic Stimulation) טיפול המשתמש בשדות מגנטים לגרות תאי עצב במוח במטרה לשפר סימפטומים בדיכאון מאג'ורי.
6. בטווחי זמן ארוכים המשתמשים בתרופות פסיכיאטריות הם למעשה שפני ניסיון.
למרות הטענות שהתרופות האלה יעילות ובטוחות, אף אחת מהן לא נבדקה במחקר סמיות כפולה מול פלסיבו (Double Blinded) למשך יותר משנה. (כשהחוקר והנחקרים לא יודעים מי בקבוצת המחקר ומי בקבוצת הפלסיבו). מכhוון ש 50% מהמשתמשים האמריקאים צורכים את התרופות האלה למשך 5 שנים ומעלה, הנתון הזה מאד חשוב. אין ידיעה לגבי ההשפעה בשימוש ארוך טווח.
7.גמילה מתרופות פסיכיאטריות יכולה להיות הדבר הכי קשה שאנשים עושים בחיים שלהם.
תהליך הגמילה יכול להמשך שנים ועלול להיות מייסר. חשוב לדעת שזה סיכון אם כי לא כל האנשים מגיבים באותה צורה. אין כרגע אפשרות לחזות מראש למי תהיה גמילה מאתגרת.
8.גמילה מנוגדי דיכאון יכולה לגרום לנזק חמור שנקרא Protracted Withdrawal (גמילה ממושכת).
אצל חלק מהאנשים סימפטומים של גמילה לא נעלמים גם אם חוזרים לתרופה. הסיפטומים יכולים להיות חמורים כמו למשל Akathisia אנשים שהולכים וחוזרים הרבה וסובלים מחרדה קשה עדי כדי חוסר תפקוד שיכול להימשך שנים.
9.קנאביס היא תרופה שהינה טריגר לדוקוטביות וסכיזופרניה. ( במיוחד בשימוש בגילאים צעירים) . התופעה קשורה בעיקר לשימוש במוצרים עם THC גבוה או המכילים THC כימי. השיווק של קנאביס משכנע שהמוצרים בטוחים, למרות שהממצאים הם, שהוא מגביר את הסיכויים להתקף פסיכוטי או מאני בשימוש קבוע.
בגלל שרופאים לא קושרים סימפטומים לקנאביס, האנשים האלה מתחילים תרופות אנטיפסיכוטיות ובמקביל ממשיכים לעשן קנאביס. בפועל, ניתן היה למנוע את הצורך בתרופות אנטי פסיכוטיות.
10. קפאין, ניקוטין וחוסר פעילות גופנית הם השערים הגדולים ביותר להפרעות חרדה ולצורך בנוגדי דיכאון.
במחקרים הוכח, שקפאין וניקוטין מגבירים חרדה ומפריעים לשינה. כשנמנעים מקפאין וניקוטין ומוסיפים מינימום 5000 צעדים ביום ( 30-40 דק הליכה) הרבה מצבים אחרים משתפרים.
11. מחקר פסיכיאטרי הושחת ע"י תעשיית התרופות.
מושקעים ביליוני דולרים בכתיבת מאמרים מוטים ( למרות שהם נראים ניטרלים), שמטרתם לשכנע אנשים להשתמש בתרופות ע"י הצגתן כטובות ויעילות יותר ממה שהן. זה לא מדע אובייקטיבי זה שיווק במסווה של מדע. זו גם הסיבה להבנה המועטה של רופאים לגבי התועלות והסיכונים של התרופות האלה.
12. חברות התרופות גייסו לשורותיהן אנשי אקדמיה באמצעות הטבות וקידום. לאנשי האקדמיה זה נוח משום שקל להם יותר לקבל מימון למחקרים והקריירה שלהם מקודמת באמצעות הופעה בכנסים וכו'. הם לעולם לא יסתרו את הנרטיב של חברת התרופות.
13.אנשי האקדמיה הנ"ל שאינם פועלים ביושרה מחנכים את דורות הפסיכיאטרים החדשים.
הם מלמדים גישה שטוענת שהכל ביולוגי (למרות שגישה זו מעולם לא הוכחה), שהתיקון הנכון הוא באמצעות תרופות, ושהתרופות יעילות ובטוחות.
14. לרוב הרופאים אין את הזמן הנדרש לזהות ולתת מענה לגורמי השורש.
יותר מהר לתת תרופה שממסכת סימפטומים מלחקור לעומק ולהבין למה המטופל באמת זקוק.
15. קשה לקבל טיפול פסיכיאטרי טוב דרך בטוחי הבריאות.
חברות הבטוח מעודדות רופאים לתת טיפול מהיר כדי שניתן יהיה לקבל יותר אנשים בפחות זמן וכסף.
16.פסיכיאטריה אמריקאית (אולי גם במקומות אחרים בעולם) לא בנויה לעזור לאנשים באמצעות זיהוי גורמי שורש אלא כדי לקדם תרופות.
17. ארגון ה NIMH National Institute of Mental Health הגוף המוביל בעולם לבריאות מנטאלית בגד באנשים.
במקום להשקיע במחקר שיחפש פתרונות לא תרופתיים לאתגרים פסיכיאטריים, ב 10 השנים האחרונות כל המחקרים תמכו באנג'דה של חברות התרופות. אין בכלל התייחסות לגורמים כמו אורח חיים, תזונה ופעילות גופנית.
18. בארה"ב יש בעיה ענקית של שימוש יתר בתרופות מרשם.
14% מהאמריקאים משתמשים בנוגדי דיכאון
יותר מ 20% מהאמריקאים לוקחים תרופות פסיכיאטריות. למה כל כך הרבה אנשים משתמשים בתרופות פסיכיאטריות כדי להתמודד עם אתגרי החיים?
19. במקרים מסוימים תרופות פסיכיאטריות יכול להיות טריגר למאניה, פסיכוזה ואגרסיה.
20.במקרים מסוימים תרופות פסיכיאטריות גורמות להתנהגות אלימה לא צפויה ( כמו ב Mass Shootings) ולאובדנות.
לסיכום
למרות היותו רופא פסיכיאטר, ובהשפעת תופעות הלוואי הקשות וקשיי הגמילה הקשים שהוא רואה בקרב מטופליו
ד"ר ג'וזף וויט-דורינג ממליץ לחשוב פעמיים ויותר לפני שמתחילים טיפול תרופתי פסיכיאטרי. הוא מעודד אנשים לזהות את גורמי השורש לתחושותיהם הלא נעימות וללמוד להתמודד עם אתגרי החיים
בדרכים בריאות שאינן תרופתיות.
You can't medicate yourself out of life challenges
אי אפשר לפתור בעיות חיים באמצעות תרופות ותרופות אינן הפתרון לאושר.
טפלו בעצמיכם!
